ללא קטגוריה
השחזת מפסלות ולהבים של מקצועות
אפר
בואו נדבר על השחזת מפסלות ולהבים של מקצועות. אם תשאלו אותי מה הדבר הכי חשוב ומשמעותי לנגרות ידנית, התשובה שלי ברורה: כלים מושחזים. כשהכלי חד, העבודה יותר קלה, יותר מדויקת ויותר בטוחה. כלי חד מפלס את דרכו דרך העץ בלי צורך להפעיל כוח או לדפוק במקבת בחוזקה. כשהכלי חד, העץ נחתך במקום הרצוי ולא מוסט ע״י סיבים וכוח התנגדות של העץ ולכן התוצאה נקייה ומדוייקת. כשהכלי חד, פחות מתאמצים וסיכוי להיפצע יורד. נכון, כלי חד חותך גם את ידינו יותר בקלות אבל כשאנחנו בשליטה מלאה, זה בסך הכל יותר בטוח.
באופן אישי, לקח לי הרבה זמן ללמוד את הלקחים האלה. למזלי ללא פציעות משמעותיות. מתוך עצלות לא מיהרתי לעמדת השחזה כשהכלים שלי התקהו. מורה וחבר אומר שהשחזה זה כמו ללכת לשירותים… מתאפקים ומתאפקים אבל כשהולכים תוהים למה לא הלכתי קודם. כל פעם הופתעתי ולמדתי מחדש כמה קל לעבוד עם כלי מושחז. היום כלי לא חוזר לקיר הכלים שלי ללא בדיקה ובמקרה הצורך השחזה. אני עדיין עובד על משמעת עצמית ולהשחיז בסוף כל יום עבודה כמו שראיתי ביפן.
המטרה: קצה להב חד
כל תהליך ההשחזה מתכנס למטרה אחת פשוטה: קצה חד של הכלי. זה קורה במקום מפגש חד בין שני משטחים, גב הלהב והשיפוע.
עבור תהליך השחזת מפסלות ולהבים של מקצועות אנו צריכים כלים וחומרים שילטשו את מתכת הלהב ויעזרו להגיע לקצה חד. הנה כמה אפשרויות:
אבן מים סינתטית – בלוק של חלקיקי אבן מוחזקים יחד ע״י דבק. הגרעין (grit) מתאר את גודל החלקיקים. ככל השמספר גדול יותר, יש יותר חלקיקים באותו שטח, הם יותר קטנים וההשחזה יותר עדינה. יש ליישר את משטח האבן עם אבן מים אחרת, נייר לטש עמיד במים (על משטח ישר כמו שיש או זכוכית), או אבן יהלום. אני עובד בעיקר עם אבנים 1000 ו 8000.
נייר לטש – נייר לטש עמיד למים. עובד כמו אבן מים אבל מתכלה יותר מהר. זהו פתרון זול למתחילים אבל בטווח ארוך יותר יקר מאבני מים כי הניירות נקרעים ומתבלים מהר.
אבן יהלום – דומה לאבני מים אבל הגרגירים הם חלקיקי יהלום שלא משתחררים מהמשטח. לא צריך ליישר את אבן יהלום כמו אבני מים אבל הם יותר יקרים. אבני יהלום בגרעין גבוהה לא כלכך נפוצים
לשב 1: Lapping
את ההשחזה אנחנו מתחילים ב lapping. זהו תהליך של יישור גב הלהב לרמה מאוד גבוהה. כלי חדש נראה ומרגיש ישר אבל ברמה מיקרוסקופית כמעט תמיד יש מקום לשיפור. בכלים איכותיים יותר, זה בדרך כלל יהיה התהליך ממש קל וקצר, אבל עדיין נחוץ. בכלים יותר פשוטים זה יקח קצת יותר זמן אבל לגמרי אפשרי.
מתחילים ע״י שיפשוף גב הלהב על אבן עם גרעין נמוך יחסית, 800 או 1000 עד שסימני מכונה נמחקים, במיוחד באזור 5 ממ הקרובים לקצה. יש לדאוג לשמור את הלהב צמוד לאבן שלא יתרומם מאף צד. יש לשים לב במיוחד כשמרימים את הלהב מהאבן לא להרוס את האזור הכי קרוב לקצה. אם אחרי כמה דקות של עבודה, רואים שאין התקדמות, אפשר לעבור לגרעין יותר גס (400 וגם פחות) ואז לחזור ל 800-1000. אחרי שהשגנו גב אחיד בגרעין 800-1000 אפשר לעבור לאבן עדינה, 8000. ממשיכים להבריק את הגב עד שיש משטח אחיד ומבריק באותו אזור 5 ממ מהקצה. עבודה על אבן עדינה חושפת אזורים שפספסו באבן הגסה ואולי ויש צורך לחזור. במקרה כזה אחרי מקצה שיפורים באבן 1000 חוזרים לאבן העדינה.
בתמונה השמאלית רואים שלא כל הגב מבריק. במקרה שלי יש שקע עם סימני מכונה של הייצור. כאמור, מספיק כמה ממ הכי קרובים לקצה.
בשלב הבא אנו רוצים להשחיז את הקצה ע״י טיפול בשני המישורים (הגב והשיפוע) עד לשפיץ חד. כמו העבודה על גב הלהב אנו רוצים להגיע למשטח ישר ואחיד בשיפוע. זהו תהליך יותר מאתגר כי גודל משטח השיפוע מאוד קטן וקשה להחזיק את הלהב יציבה על אבן המים. יש נטיה לנדנד את הלהב תוך כדי התנועה על אבני המים ואז נוצר משטח קמור. כשזה קורה, יותר קשה לוודא שעבדנו מספיק על הקצה השיפוע ולהשיג קצה חד.
שלב 1.5: hollow grind
כדי להקל על השחזת השיפוע, אני משתמש בשיטת hollow grind. המטרה לייצר משטח קעור על השיפוע בעזרת גלגל השחזה. אחרי פעולה זאת המגע בין שיפוע הלהב ואבן המים קבוע ויציב בשני פסים דקים, אחד בקצה והשני בבסיס השיפוע.
כתבתי בלוג פוסט על מוביל לגלגל השחזה שבניתי כדי להחזיק את הלהב יציב מול גלגל ההשחזה. באותו פוטס אני מתאר גם את שיטת ה hollow grind יותר לעומק.
שלב 2: השיפוע
מתחילים לעבוד על השיפוע. אחרי תהליך הולו גריינד, הלהב יכולה לעמוד יציבה על אבן המים. משחיזים על אבן מים גסה (גרעין 800-1000) עד שמרגישים גרד לאורך הלהב. גרד הינו טלטל מתכת תלוי על קצה הלהב לכיוון הגב. את המלהך מבצעים ע״י שיוף השיפוע על אבן המים הלוך ושוב. אני מוצא תנוחה נוחה עם מגע הרצוי של הלהב באבן, נועל את חצי גוף עליון, ומתנדנד קדימה ואחרוה כדי לוודא שאני לא משנה את זווית הלהב על האבן וכך מבצע את ההשחזה.
עוברים לעבוד עם אבן עדינה. משחיזים תחילה את הגב כדי לנתק את הגרד. שלב זה משחיזים את השיפוע וגב לסירוגין (באותה השיטה שהסברתי) עד שהקצה מספיק חד (אני בודק בגילוח שערות היד). רצוי לסיים בהשחזה של השיפוע.
(שלב 3: פוליש (בונוס
למחמירים, אפשר להוסיף עוד שלב עם משחת פוליש. מורחים משלת ליטוש על רצועת עור מודבקת על עץ (או ישירות על העץ) ומעבירים את השיפוע מספר פעמים על העור להברקה והשחזה סופר חדה.
שיטות אחרות:
חשוב לציין שיש הרבה שיטות השחזת מפסלות ולהבים של מקצועות, במיוחד התנהלות עם השיפוע.
מוביל השחזה: כלי זה מחזיק את הלהב יציבה בזווית רצוייה מעל אבן ההשחזה. כל שנותר זה לגלגל את המוביל על האבן והלהשחיז את השיפוע. לדעתי החסרונות בשיטה זאת הם דיוק הזווית בכל שימוש וסירבול בהשחזת הגב כשהמוביל ׳תלוי׳ עליו.
עבודה בידיים חופשיות: אפשר לוותר על גלגל ההשחזה ומוביל ולאתאמן בהשחזה בידיים חופשיות. פול סלרס עושה את זה מעולה וגורם לזה להראות מאוד קל. אני מאמין שקשה להגיע לתוצאות טובות בשיטה הזאת כי מאוד קשה לשחזר את התנועה במדוייק והכל פעם להגיע ל׳שפיץ׳ על אבני ההשחזה כדי להשחיז אותו. שיטה הזאת אין חשיבות להולו גרינג והשיפוע אפילו לא חייב להיולת מישור ישר.
תודה רבה אורן. חידדת כמה דברים עבורי
תודה רבה אורן. טיפים מועילים מאד
תודה אבי. שמחתי לקרוא שזה היה מועיל עבורך
תודה על הטיפים. למדתי שעשיתי משהו לא נכון עד היום; אני משחיז עם אבני יהלום ומוביל השחזה, אלא שתמיד ביצעתי את ליטוש המשטח האחורי – הישר – בסוף, לאחר סיום השחזת הקצה. בפעם הבאה אעשה את התהליך הפוך
יש אסקולה שאומרת לסיים בגב כמו שאתה מתאר אבל אני מעדיף לסיים בשיפוע. יותר משמעותי לדעתי אם אתה מגיע ממש לקצה הלהב בהשחזה (כנראה שכן אם אתה עם מוביל) וכמובן גרעיני אבני היהלום שלך ואיכותם.