שולחן נגרים בכלים ידניים (חלק ג) מלחצי מוקסון – ניסוי

הגיע הזמן לחבר מלחציים אמיתיים לשולחן. רבות חשבתי איזה מלחציים להרכיב. בהתחלה חשבתי לבנות מלחצי רגל כמו בתוכניות המקוריות של שולחן מוריביאן (Morivian) אך נראה לי לא נוח עניין הפינים שצריך להזיז בתחתית המלחציים. 

חקרתי הרבה סוגי מלחציים וכולם נראו לי גדולים מדי לשולחן שלי. השולחן שלי דק מרוב שולחנות הנגרים שראיתי ובנוסף רציתי להישאר נאמן לתוכנית המקורית של שולחן מתפרק בקלות. לא, אני לא באמת מזיז או מפרק אותו אותו הרבה. בביתי החדש מהקיץ האחרון יש לו פינה במרפסת מקורה (ממש שדרוג בתנאים!).

בחירה במלחצי מוקסון (Moxon) נראה פתרון טוב. אלה מלחציים פשוטים בעלי 2 מערכות הידוק בהברגה עצמאיות, גוף מעץ ובדרך כלל מפתח גדול בין הברגים. בדרך כלל המבנה פשוט שכולבים מעל משטח העבודה. החיסרון העיקרי מבחינתי במבנה הקלאסי הוא שהמלחציים יושבים מעל השולחן ולא בגובה משטח העבודה. זה מגביל את סוגי העבודה עם הכלי.

לא יודע עדיין איך אבל במטרה שלי לתלות את מלחציים מתחת לשולחן כך שהלחיים יהיו בגובה אחיד עם משטח העבודה.

אז באמת איך לתלות?

הרעיון הכללי הוא ליצור מנגנון כלשהו הכולל טריז שנכנס ונועל. אחרי הרבה מחשבה הגעתי לתוכנית הבאה:

מנגנון התליה כולל 2 פאות קבועות שביניהם נכנסים 2 חלקים:

  1. קורה שהיא חלק ממשטח העבודה (או מודבקת אליה)
  2. טריז שנועל את כל החלקים

עוד תובנות:

  1. אחת מהפאות יכולה להיות אחת הלחיים של המלחציים
  2. כדאי שכל החלקים (פאה, קורה, טריז) יהיו ארוכים כדי ליצור משטח מגע גדול ושינעל את המלחציים לכל אורכם

הכנת הסטוק

אני עובד עם עץ בוק (כמו ברוב השולחן) עובי 1 צול.

מנסר, מקציעה ומדביק. עבור הלחיים הסיפור פשוט, 2 לחיים באותו גודל (50 סמ על 10 ס״מ). עבור הלחי החיצונית אני מדביק 2 לוחות כדי ליצור לחי עבה (כ 5 סמ). עבור הלחי הפנימית שתהייה צמודה לשולחן אני מסתפק בעובי 1 צול. זאת כדי להקל את משקל המלחציים התלויים. בגלל שהלחי הזאת צמודה לשולחן, השולחן עצמו יתן תמיכה.

אני מכין 3 ליסטים מרובעים וארוכים ובסיס עבה שיחזיק את הכל ויעמוד בלחץ ובמשקל התלוי.

טריז[ים]

כדי לשפר את הנעילה הקצעתי את 3 הליסטים בזויות קלות כדי שהטריז ירצה להתחפר ביניהם ולא יפול החוצה תחת לחץ. אני מסמן את כיוון השיפוע (יכול בקלות להתבלבל). כדי להקציעה אני מכוון את להב המקצועה שתבלוט מצד אחד יותר מהשני. כמה תלתלים ונוצר שיפוע קל.

לתלות ליסט

אני בוחר את מיקום המלחציים על השולחן וזה יוצא בערך איפה שעוברת הרגל השמאלית של השולחן. כדי לתלות את הליסט הקבוע, צריך לפנות חריץ ברגל. מסמן, מסיר את הפלטה, מנסר ומנקה עם מפסלת. מיקום הרגל מכתיב שהטריז ופאה אחורית יתחלקו בין שני צידי הרגל.

תיקון

לפני שאני מדביק את הליסט של השולחן אני מודד איפה בדיוק הפאה האחורית תהיה על הבסיס. גם כאן אני נותן זווית קלה כך שהטריז ינעל ככל שהוא נכנס פנימה.

בעיה! הבסיס מתנגש ברגל 🙁

לא שמתי לב עד שבאתי להרכיב אך הבסיס שהכנתי מתנגש ברגל. אז את מי לפנות? 

אני לא רוצה לפגוע ברגל ויציבות השולחן אז הבסיס יצטרך לספוג. מקסימום כל המבנה הזה של המלחציים לא הצליח אבל לפחות השולחן ישאר חזק ויציב. אני שואב השראה ממבנים יפנים שראיתי, שבהם מייצרים שפה קטנה שעוזרת למקם קורה לפני שמכניסים אותה למקומה. זה ממש יעזור להניח את מבנה המלחציים על משהו שינשא את המשקל לפני שהטריז נועל אותו בתליה ממתחת לשולחן.

מעז יצא מתוק 🙂

מסמן שוב ברגל ומנסר וכך גם בבסיס של מנגנון המלחציים.

לצורך בדיקה יבשה אני מצמיד את הפאה האחורית לבסיס, מכניס את הכל מתחת לשולחן ונועל עם הטריזים. נראה ומרגיש מאוד יציב. 🙂

פינות אחרונות

אני מכין זוית בחלק העליון של הפאה העבה (חיצונית) כפי שראיתי בהרבה דוגמאות מלחצי מוקסון. מסמן עם סרד, מנסר (שימו לב לטריז שמקטין חיכוך על המסור ומאוד מקל על הניסור) ומקציע עד הסימון

אני מסמן את מיקום החורים עבור מנגנון ההברגה וקודח על מקדחת עמוד. כדי להשקיע את בסיס הבורג אני קודח חור (כ0.5 ס״מ עומק) בקוטר 45 ממ. בשביל זה אני מלווה מקדחת ארכבה עם מקדח קוטר מתכוונן

מדביק את הפאה הקדמית והגיע הזמן לבדיקה ראשונה.

אחרי הקצעות גימור וישור אחרונים, נעילת הטריזים נחלשה אז נאלצתי להדביק לייסט דק לקורה האחורית. הלייסט בעובי משתנה בהדרגה כדי שיעזור לטריז להנעל טוב. בנוסף חיברתי חבלים לקצוות הטריזים כדי שיהיה אפשר למשוך אותם החוצה כדי להוצא. בינתיים זה עובד והמתקן מאוד יציב!

סוף פרוייקט השולחן

זהו! סיימתי את מלחצי השולחן מה שמסמן את סוף הפרוייקט הזה. אני עובד על בניית השולחן (עם הפסקות) כמעט שנתיים!! לרגל האירוע החגיגי אני מקציעה את כל חלקי השולחן ומשמן (מה שלא עשיתי שנתיים! כי ממש עוד מעט מסיימים 🙂

את הרגליים (מאורן) אני משמן בשמן פשתן והחלקים מבוק (ההפלטה, שוקת כלים, טריזים, ומלחציים) אני משמן בשמן טאנג

סיכומים ומסקנות

מי שעקב (וזוכר), יודע הפרוייקט הזה היה התנסות ראשונה שלי בנגרות עם 100% כלים ידניים. טוב, 99% זה יותר מדוייק 🙂 יש מהלכים שהיו קשים בגלל גודל החלקים במהלכים: ניסורים באורך השולחן, הקצעה לשם הורדת עובי (לא רק ליישר וגימור). היום אני פחות ׳דתי׳ בעניין ויותר מבין את מקומם של מכונות בארגז כלים של הנגר, במיוחד בפעולות שמצריכות הרבה כוח. אני עדיין מעדיף להכין מחברים עם כלים ידניים ולהקציע במקום ליטוש לגימור.

היה מהנה, מעניין, מאתגר ותודה לכם שהייתם שותפים לדרך ❤