שולחן נגרים בכלים ידניים (חלק ב) – שוקת כלים

בפוסט זה אשתף בתהליך בניית שוקת הכלים (tool well) לשולחן נגרים מורויאן (Moravian) שאני בונה. בעיקרון זה חלק יחסית פשוט, הייתי בטוח שאטקטק אותו מהר. בסך הכל מה יש כאן?

  • לבנות מסגרת עם מחברי זנב יונה (רק 3 פאות אז זה רק 2 מחברים)
  • לחפור תעלה מסביב למסגרת ולהשחיל את התחתית
  • להניח מאחורי הפלטה
  • וזהו 🙂

אז זהו, שלא ממש זהו! היו כמה הפתעות ואתגרים בדרך שאספר בהמשך… ברקע ימי חורף קצרים וקרים שהקשו על ההתקדמות (אני מזכיר שאני עובד במרפסת). בין לבין השמשתי את השולחן היפני הקטן לעבודה בתוך הבית, בניתי ג׳יגים לבניית קומיקו (Kumiko), קיפלתי את עצמי לתנוחה יפנית וישבתי על הרצפה, ובניתי קומיקו (אחד בינתיים). תענוג צרוף ???? אבל זהו נושא לפוסט אחר אולי. בואו נתחיל

הכנת מסגרת

חתכתי קורה (1 צול) לאורך של השולחן + 10 ס״מ אקסטרה. מומלץ להשאיר אקסטרה, במיוחד כשבונים מחבר זנב יונה כך שאם תהיה טעות  אפשר לקצר ולנסות שוב. ישרתי פאה אחת ואז שנייה ב90 מעלות אליה. בגלל שהקורה עדיין ארוכה (כ2 מטר) אני בודק ורואה שיש עיקול לכיוון הצד. יהיה קשה לישר את זה בעזרת מקצוע בלבד (מה גם שאין לי משוית / ג׳וינוטר פליין – Jointer Plane). הפתרון שלי הוא לסמן קו ישר בעזרת חוט סימון יפני (חוט טבול בדיו שמשאיר סימן ישר כשמותחים אותו) ולהקציעה לפי הקו.

אחרי זה מסמן רוחב לפי הגובה של השוקת שאני רוצה. אני שם לב שעובי הפלטה לא מספיק עבהְ (כ 4.5 ס״מ). אחרי שאחסיר בערך 1 ס״מ בשביל התחתית ישאר לי בקושי 3 ס״מ עומק לשוקת. נראה לי שזה לא מספיק אז אני מחליט על עובי יותר גבוה: 8 ס״מ. את ההבדל בגבהים אפתור יותר מאוחר. מסמן עם סרד וחותך:

מקציע את הפאה עד לקו ובודק שהיא ב90 מעלות. לפני שאני מקציע את הצד הרביעי (רחב) אני מסמן עם הסרד קו הקפי ומקציע עד לקו זה. מטרת הסימון הזה לוודא ששני הצדדים מקבילים אחד לשני.  עובר אותו תהליך לעוד 2 חקלים קצרים שיהיו הצדדים של השוקת.

זנב יונה

את הזנב יונה אני מתחיל בסימונים. סימון ראשון זה לכוון את הסרד לפי רוחב הקורה הצדדית (פחות עובי שערה) ומסמן את הקורה הארוכה לפי מידה זאת. זה יהיה עומק הזנבות וההפרש שהכנסתי בכוונה יצור בליטה קטנה של הקורה הצדדית שתעזור לי ליצור הצמדה ולחץ במחבר בזמן ההדבקה. את העובי שנוצר אקציע בסוף.

סימון שני זה הזנבות כולל מיקום, רוחב, והזוית שלהן. אני בוחר מיקום וצורה לפי העין, בודק עם סרגל סימטריות בין 2 הזנבות שאני מתכנן ומשתמש בכלי סימון ליצור את הזויות. מושך את הקוים לאורך צד הקורה ולצד השני ומסמן בברור את החלקים שצריכים לרדת (היו טעויות כאלה כבר!)

בזהירות מנסר את הקוים (האלחסונים) של הזנבות בזהירות לא לעבור את הקו האחורי ובצד של הפסולת. את הצדדים אפשר גם לנסר אבל את החלק האמצעי צריך לחצוב בעזרת מפסלת. אני נזהר להשאר מחוץ לקו הסרד שמסמן את גב המחבר (גם בניסור וגם בעבודת מפסלת)

עכשיו אני מיישר את הגב עד קו הסרד. בשביל זה אני קולב קורת עץ אחרת עם ׳קיר׳ 90 מעלות ממש מעל הקו סרד.זה עוזר לי ״לרכב״ עם מפסלת ממש ישר מעל הקו וב90 מעלות ובזהירות מנקה עד לקו ששרטתי.

את צדדי זנבות אני מיישר בזהירות לפי הסימונים. חשוב שהצדדים יצאו ישרים וב90 מעלות לחלק העליון. אם צריך אני עובר את הקוים שמסמנים את צדדי הזנבות עד שיוצא ממש ישר וב-90 מעלות.

סימון צד משלים של זנב יונה

את הצד המשלים אני מסמן לפי הזנבות ׳שיצאו לי׳. מצמיד את הקורה הקצרה לצד השולחן ומעליה את הזנבות שלי. בזהירות מעביר את צורת הזנבות בקצוות הסיבים וממשיך אותם לאורך הקורה עד עומק המחבר שיהיה לפי עובי הקורה הראשונה.

מנסר לפי הקוים (שוב זהירות לנסר בצד של הפסולת), מיישר גב בעזרת מפסלת וקורה מעל ב90 מעלות, ובזהירות מיישר צדדים לפי הסימון. עכשיו מנסה לחבר בין שני החלקים ומפנה עוד קצת איפה שעדיין יש התנגדות להתחבר

תוצאה סופית 🙂

עכשיו אני מסמן את צד השני של הקורה לפי אורך השולחן, מקצר את הקורה, ומייצר מחבר זנב יונה נוסף באותה דרך. הפעם אין מקום לטעויות: לקצר את הקורה כדי להתחיל מהתחלה משמעותה לקצר את השולחן 😉

תחתית:

לאחר התלבטויות איזה תחתית לשלב (עץ מלא? עובי? איך להכין ולהדביק משטח גדול ודק? דיקט?) בחרתי בדיקט אוקומה 6 מ״מ. הבנתי שלא ממש צריך תחתית עבה כי הכלים שהשוקת תחזיק לא יהיו מאוד כבדים אני לא רוצה עוד רכיב שולחן כבד. דיקט נותן פתרון קל ופשוט.

כדי לשלב בין קירות השוקת והתחתית אני חורץ מגרעת ב3 הפאות שבתוכה תיכנס התחתית. הכלי שהכי הייתי רוצה כאן זה מגרעת (plow plain) אבל עדיין אין לי כזה (אחד כבר בדרך מאיביי :-). בינתיים מצאתי מקצוע כזה יפני ישן שהיה בסט כלים משומשים שקניתי ביפן. הכלי היה זקוק להשחזה רצינית והוא עדיין לא עבד מאוד חלק אבל עשה את העבודה.

שמתי לב ל2 טעויות קטנות: ראשית, כשבחרתי את מיקום זנבות לא חשבתי מראש על המגרעת אז היא עוברת ממש על קצה הזנב מה שיכול להחליש אותה.  שנית, חפרתי מגרעת לאורך כל הקורה ולא שמתי לב שיצרתי חור שיצא באמצע המחבר. כשהמשכתי לפינה השנייה כבר נזהרתי אבל בפינה הראשונה נוצר חור שאצטרך לסתום.

כשהכל מוכן חתכתי את הדיקט למידה (כולל אורך שנכנס למגרעות) וחיברתי הכל יחד:

הבדלי גובה

הגיע הזמן להתמודד עם הבדל בין עובי הפלטה ועומק השוקת כדי שיהיה באותו קו עליון. תחילה חשבתי לקצר את הרגליים רק בצד האחורי כדי להנמיך את השוקת. ירדתי מרעיון זה כי זה היה מוריד יותר מחצי עובי הקושרת העליונה ולדעתי יחליש אותה יותר מדי. אפשרות שנייה שאותה בחרתי היא להגביהה את הפלטה. כדי לעשות זאת הכנתי תוספות לרגליים קדמיות והקושרות.  פתרון זה יגרור קיצור הרגליים מלמטה כדי שהשולחן ישאר בגובה הרצוי.

ההבדל בין עומק השוקת ועובי הפלטה יצר רווח. גם אותו צריך לסגור. אחרי התלבטויות בין כמה אפשרויות [התעצלתי] ובחרתי פשוט לסתום אותו בעזרת חתיכת עץ בגובה הרצוי שאותו אדביק לדיקט

חיבור פלטה ושוקת כלים לשולחן

הגיע הזמן לחבר את הפלטה ושוקת הכלים לבסיס. הכנתי דיבלים וקדחתי להם חורים בפלטה ובבסיס.  את הדיבלים הכנתי מקוביות במידה 13×13 מ״מ, החור שאני מתכנן. סימנתי בגדעים את המרכז ובעזרת מחוגה סימנתי עיגול. זה הצורה שאני שואף להגיע אליה. הקצאתי את ה4 פינות ליצור מתומן מסביב לעיגולים שבקצוות. את פינות המתומן שברתי שוב ושוב עד שנוצר עיגול. את הגילוחים האחרונים עשיתי בעזרת מקצועת משע (spokeshave).

בפלטה קדחתי 4 חורים (2 בכל צד). 2 חורים (הרחוקים מהשוקת כלים) הכנתי קצת יותר רחבים כדי לאפשר התרחבות של העץ. בבסיס קחתי 4 חורים בהתאמה והדבקתי את הדיבלים אליהם. את החורים קדחתי עם מקדחה חשמלית כי אין לי (עדיין) מקדחת יד 🙁

עבור השוקת, הכנתי מנגנון נעילה מאוד פשוט אבל גאוני שראיתי מישהו אחר עושה לשולחן כזה). הדבקתי 2 חתיכות צרות בתחתית הדיקט כך שישבו צמוד מבפנים לקושרות העליוניות ולרגליים האחוריות. המיקום המדוייק הזה מונע תזוזה של שוקת גם לצדדים וגם לאחור. בנוסף הדבקתי חתיכת דיקט שישב בין תחתית דיקט השוקת והקושרות. הרוח שקיים (6 מ״מ) הוא מרחק בין החריץ שבו יושב הדיקט ותחתית המסגרת.

פינות אחרונות וסיכום

נותרו כמה גימורים אחרונים:

  • לקצר את הרגליים כדי להחזיר את השולחן לגובה נוח
  • להקציע את מסגרת השוקת אחרי הדבקת מחברי זנב יונה.
  • להגביל עם בורג את תנועת הדיקט במסילה. אין צלע רביעית למסגרת ולכן התחתית דיקט יוצאת בקלות
  • להדביק פס עץ בשוקת כדי לסתום רוח עם הפלטה

השולחן מאוד קל להרכבה ופירוק ומאוד יציב. אני מאוד מרוצה מבחירת התוכניות, התהליך של בנייה בכלים ידנים בלבד (איטי אבל אני לומד הרבה ומשתפר), והתוצאה הסופית (גם עם כמה אי דיוקים פה ושם)

שלב הבא ואחרון לפוסט הבא: הוספת מלחצים. עדיין לא החלטתי איזה סוג ואיך להרכיב אותם כך שגם הם יתפרקו בקלות כדי לא להוסיף משקל לפלטה. הפלטה גם ככה די כבדה כשאני מפרק את השולחן לאחסון. מקווה שיהיה פתרון מעניין 🙂

אשמח לכל פידבק, הערה או שאלה.

את הכלים שאני משתמש או דומים שאפשר למצוא אצלנו בחנות:

תגובה אחת על הפוסט “שולחן נגרים בכלים ידניים (חלק ב) – שוקת כלים

התגובות סגורות.