ישנם 2 סוגי מסורים ידניים שהתפתחו במקביל באזורים שונים בעולם. מסור היפני (שהתפתח ביפן) ומסור המערבי שהתפתח באירופה.

המסור היפני, הוא מסור שחותך בתנועת המשיכה. הדבר מאפשר ללהב להיות דק מאד (0.3 מ״מ).

במסור משיכה יפני יעיל ומבוקר יותר, המנסר מפעיל פחות לחץ וזה מותיר מסילה צרה יותר בתוך העץ. מצד שני, המשיכה אינה מאפשרת למנסר להשתמש במשקל גופו בכדי להניע את תנועת הניסור. זה יכול להיות לטובה כאשר רוצים שליטה ודיוק ופחות לטובה כאשר צריכים כח.

ישנם כמה סוגי מסורים יפנים: ריובה, דוזוקי, קטבה, וקוגיהיקי

המסור המערבי, זה שאנחנו מכירים משיעור מלאכה בבית ספר, הוא מסור שחותך בתנועת הדחיפה. בזמן ניסור הלהב צריך לעמוד בלחץ הדחיפה ולא להתעקם ולכן הלהב של המסור נדרש להיות יציב.

עוביו היחסי של המסור מאפשר תיקון וכיוון התנועה של המסור בזמן הניסור, זהו יתרון בעיקר אצל נגרים מתלמדים.

המסורים היפניים והמסורים המערביים שונים בדרך העבודה איתם. יש שמעדיפים את אלה ויש שמעדיפים את אלה, אין זה חשוב במיוחד, בסופו של דבר כל אחד משתמש או במה שמתאים לו בחוויה האישית או במה שהוא מורגל אליו.